תיאור
פלסטינה / ישוב: טבעת תורמת "קופר היישוב", 1938-1939 ; גודל: 1.95 ס"מ; משקל: 1.95 גרם. בין השנים 1938 - 1948 הקימה הקהילה היהודית בפלסטין ("היישוב") מנגנון שבאמצעותו ניתן לגייס כספים להגנה עצמית , ויוזמה זו פעלה תחת השם "כופר היישוב" (לעיתים תורגמה ישירות מדי מדי "קרן כופר העם", ולכן אולי יותר מדויק להתייחס אליו כאל "היטל הקהילה". שלא כמו צורות גיוס כספים אחרות של היישוב, "הקופר" לא היה צדקה מרצון אלא היטל בפועל שהוטל על תושבי פלסטין היהודים: אף על פי שממשלת המנדט הבריטי הטילה מיסים חובה, אלה היו יחסית קלים ולא מספיקים למתן שירותים שונים לתושבי המנדט. עד המרד הערבי בשנים 1936-1939 גייסה הקהילה היהודית כספי תוספת עבור אזורים כמו חינוך באמצעות הנפקת שוברים בשם "שקלים" - תורמים שנתנו כסף קיבלו אסימון "שקל" שהזכה אותם להשתתף בבחירות ליושבי היישוב גופים שונים. עוצמת המרד הערבי הביאה להקמתה של תנועת ההתיישבות "מגדל ומגרש" ("חומה ומגדל" בעברית) לפיה התנחלו יישובים חקלאיים יהודיים ממש עם קירות עץ ומגרש, להגנה נוספת; ממשלת המנדט גם אישרה את הקמתם של שירותי חוקים יהודיים מיוחדים. הקונסטבלים, שכונו תחילה "משטרת-על" ובהמשך "המשטרה המיוחדת", "משטרת ההתיישבות היהודית", "חוליות הלילה המיוחדות" (של אורד וינגייט) ואפילו חברות ההלם "פלמ"ח" היוו את גרעין מה נודע בעברית בשם "נוטרים" ("קונסטבלים") - או כתנועה תרבותית-צבאית "הנוטרות". עם הכספים ליישובים ולסניפים חמושים חסרים, הקים היישוב את "כופר היישוב" . במסגרת זו הוטלו מיסים על יבוא, אירועי בידור, על משקאות בבתי קפה - ואף כמי שהוטלו תרומות במהלך חגי ישראל מרכזיים. חמושים התמודדו עם "בתי משפט לכבוד" והתנועה בכללותה יצרה תרבות משל עצמה עם סיסמאות, ג'ינגלים וחוברות אינפורמטיביות. בהקשר זה, עודדו התושבים לתרום פריטי מתכות יקרות, במסגרת יוזמה שנקראה "מתת תחשים" ("מתנת תכשיטים"), בתמורה הם יקבלו 'אסימון' בתמורה - טבעת, סיכה, מסמך. בהקשר זה היו גברים ונשים שאף תרמו את טבעות הנישואין שלהם ולכן בתמורה נתנה קרן קופר טבעות אסימון זכריים ונקביים בתמורה, עם הכיתוב "כופר היישוב" . פריט זה הוא טבעת נשית שניתנה בתמורה לטבעת נישואין שנתרמה: היא נושאת את המילים "כופר היישוב" בעברית לאורך הלהקה, ושומרת על המראה הכספי הנקי והנקי המקורי שלה .